סיפורו של מרכז חינוך ליאו באק - שמונה עשורים של מצוינות בחינוך


עמוד הבית >> אודותינו >> מבט היסטורי
העשור הראשון: 1938-1947הבניין הישן של בית ספר הלל שהפך לבית ספר ליאו באק
ב- 2/10/1938  ייסד הרב ד"ר מאיר אלק גן ילדים ברחוב הלל שבהדר עליון, למען ילדי קהילת "בית ישראל"  שייסד ב- 1936. הגננת הייתה תיאה בר והופעל בו יום לימודים ארוך כולל ארוחת צהריים.
הגן נקרא "הלל" על שם הרחוב בו שכן וכן על מנת להדגיש את אופיו היהודי המתקדם, ברוח הילל הזקן, עליו נאמר כי חידש את היהדות והעלה על נס את אהבת הזולת ואת השאיפה לשלום. 
ממאמר שפרסם אלק ב- 1964 בכתב העת של ההתאחדות ליהדות דתית-ליברלית בשוויץ "מסורת וזיכרון", עולה כי כבר אז רצה לקרוא למוסד שהקים על שם מורו ורבו הרב ד"ר ליאו בק: "מלכתחילה התכוונתי לקרוא למוסד "בית ספר ליאו באק", על שמו של האדם שגילם באופן הטוב ביותר את המסורת של יהדות אירופה. אבל נמנע מאתנו לפנות אליו. בשנות המלחמה הנוראות הללו לא ידענו אם הוא בכלל עדיין בחיים".
ילדי הגן הבוגרים היוו את תלמידי הכיתה הראשונה בבית הספר היסודי הצומח "הלל", שנפתח שנה לאחר מכן. מכיתת גן אחת בת 17 ילדים, צמח בית הספר לבית ספר יסודי בן שמונה כיתות ו- 260 תלמידים. בית הספר עיצב בין היתר, תכנית מיוחדת לקליטת ילדי ניצולי השואה ומאז קליטת עלייה הינה אחת ממטרותיו.
ב- 1945, כשנודע לרב אלק כי מורו ורבו לאו בק שרד את השואה, הוא פנה אליו וביקש את רשותו לקרוא את שם המוסד החינוכי שהקים, על שמו - "בית ספר ליאו בק". הרב ד"ר ליאו בק נתן הסכמתו.
הרב דר' מאיר אלק
ב- 1947, עת סיים המחזור הראשון את לימודיו בבית הספר היסודי, ייסד אלק את בית הספר התיכון, המבוסס על הגישה החינוכית הפרוגרסיבית של בית הספר "פילנתרופין" בפרנקפורט ובהשפעת הגותו היהודית-ליברלית של הרב ד"ר ליאו בק, אותו פגש בבית הספר הגבוה ללימודי היהדות. ד"ר אלק שאף לחנך את תלמידי בית הספר ל"סובלנות, הבנה וכבוד לכל דעה כנה, המקדמות הומניזם ברוח משנתו של הרב ליאו בק". וכך, לצד ההשכלה הכללית שהנחיל לתלמידיו, טיפח בקרבם את הזיקה ליהדות, כשהיא מלווה בערכים של סובלנות, הבנה וכבוד לעמדתו של הזולת. 
כצעד ראשון בבניית תכנית חלוצית לחינוך לקיום משותף של יהודים וערבים, אלק סבר כי תלמידי בית הספר צריכים ללמוד ערבית. "כדי להבין את התרבות הערבית, את המנהגים ואת הדת, עלינו קודם כל ללמוד את שפתם. הגשר הנוצר על ידי שפה, הינו הכרחי בדרך לשלום בינינו". על פי חזונו זה, נלמדה השפה הערבית כשפת חובה.
באותה שנה ביקר בחיפה הרב ד"ר ליאו בק ובטקס רב רושם הביע את תודתו ושמחתו על כך ש"בית ספר מפורסם בארץ ישראל", כדבריו, נקרא על שמו, בעיקר מתוך תפיסתו את חשיבות בית הספר: "בשנים המכריעות של חייו, נתון גורלו של אדם בידי המורה. אין אחריות גדולה מכך ליחיד ולכלל. בתי הספר מעצבים את גורלו של העם לטוב ולרע, הם המבריאים והבונים אותו".
בביקורו בחיפה אמר הרב בק עוד: "בטרזינשטט צרבו בזרועי מספר, אבל החשוב ביותר היה לא להפוך למספר. התפקיד המוטל כאן על המחנך הוא לעודד חשיבה עצמאית ולמנוע את ראיית ה"אחר" כסטראוטיפ. תפקידו להעביר לא רק ידע, אלא לקדם חשיבה רוחנית ובכך למנוע שהפרט יהפוך לנקב בכרטיסייה, למספר".

העשור השני: 1948-1957

הרב דר' ליאו באק
בפברואר 1948 נוסדה חברת ליאו באק בע"מ. חברי מועצת המנהלים הראשונה היו הרב ד"ר אלק, הרב ד"ר פנחס לצרוס (הרב האחרון של קהילת ויסבאדן בגרמניה, ששימש יחד עם אלק כרב של קהילת "בית ישראל"), ד"ר ולטר שרויאר (היועץ המשפטי ויו"ר מועצת המנהלים בשנות השמונים), עו"ד וילהלם בוכסווילר, איתמר בייריש, אלפרד בירמן והבנקאי רוברט הס. רוברט הס ייעץ לד"ר אלק ויצג את המוסד בוועידת לונדון של האגוד העולמי ליהדות מתקדמת.
כבר בראשית דרכו של בית הספר התיכון הצטרף ד"ר דניאל פדהצור לד"ר אלק ושימש כסגנו וכשותפו למפעל החינוכי.
עם קום המדינה, במאי 1948, הציפו אותה גלי עליה המונית. הישוב היהודי בארץ, שעם הכרזת המדינה מנה כ- 600,000 תושבים, הכפיל את עצמו בארבע השנים הראשונות לקיומה. קהילות שלמות עלו לארץ ממדינות אסיה ואפריקה, במקביל לעלית ניצולי השואה ממחנות העקורים באירופה ומהמחנות בהם נכלאו העולים הבלתי לגאליים, בקפריסין. קליטת העולים הפכה למשימה לאומית ראשונה במעלה. בית הספר ליאו באק, התגייס למאמץ הלאומי, לא רק מכורח המציאות, אלא גם מניסיונו המוצלח בקליטת צעירים מגרמניה ומניעים אידאולוגיים ואמונה באחדות העם היהודי ושותפות גורלו.
ד"ר אלק וצוותו יצאו למעברות ולמחנות העולים לחפש ילדים בסיכון לנשירה, על מנת לשלבם 
בלימודים. משימתם הייתה להקל על ילדי הפליטים והעולים החדשים ולקלוט אותם בארץ, ברוח משנתו של לאו בק, שכתב במאמרו האחרון "העם הזה- קיום יהודי" כך: "במאות השנים שבהן הפכו מבחני  הגורל את העם הזה לנע ונד... קיומו הפך מיוחד במינו במידה שקשה להעלות על דעת אנוש; הוא התערה בארצות אליהן הובילו אותו תהפוכות החיים ובתוך תוכו הפך אותן למולדתו". אלק וצוות המורים, קבלו את הפונים לבית הספר ושקדו על בניית תכניות לימודים מיוחדות עבורם, מתוך ניסיון להפגיש בין עולים שמוצאם מארצות ומתרבויות שונות ולהקנות חינוך מיטבי לנוער. התכניות שניבנו אפשרו להם ללמוד וכן להיקלט מבחינה חברתית בארץ החדשה. כחלק מהפעילות הבית ספרית, נערכו ביקורים במעברות ונבנו תכניות במסגרתן התארחו ילדי המעברות בבתי התלמידים ה"ותיקים" פעמים אחדות בשנה. תכניות אלו היוו תשתית לקשרים ארוכי טווח בין אנשים שבאו ממרחבים גיאוגרפיים ותרבותיים מגוונים. הדגם שפותח בליאו באק לקליטת עולים חדשים, הפך עם השנים מודל לחיקוי ודגם לפעולת בתי ספר קולטי עלייה ולמערכת החינוך כולה.
כיתת תלמידי בית הספר ליאו באק בין השנים 1948-1958
ב- 1950 הצטרף בית הספר היסודי לרשת בתי הספר העירוניים של חיפה, ובשנת 1956 עבר מבית המגורים ברחוב הלל למבנה חדש שנבנה על ידי עיריית חיפה ברחוב גולומב. ב- 1963 התמנתה אלישבע אגוזי למנהלת בית הספר היסודי. עבודתה המקצועית והמסורה אפשרה לד"ר אלק להתפנות לפיתוח בית הספר התיכון.
בית הספר התיכון המשיך לשכון בבניין מגורים ברחוב הלל 47, כשבין כתליו כ- 200 תלמידים בכיתות ט'-יב'. המצוקה הפיסית והכלכלית של בית הספר התיכון הביאו את ד"ר אלק לחפש שותפים. משהוזמן ב- 1949 להרצות בפני הוועידה של האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת  (WUPJ), נזרעו הזרעים הראשונים של קשר מתמשך. בשנת 1950 הצטרף בית הספר לאיגוד העולמי של התנועה ליהדות מתקדמת ומאז ועד היום הוא משתייך אליה.
בתחום הפדגוגי, המשיך ד"ר אלק בעזרתו של ד"ר פדהצור, לפעול בלהט למען שילוב לימודי היהדות בתוכניות הלימודים השונות, להדגיש את לימודי ההומניסטיקה לצד לימודי המדעים, ולפתח מחשבה ביקורתית לצד כבוד למסורת.

העשור השלישי: 1958-1967
הרב אייזנדרט עם הרב ליאו באקבעשור השלישי לקיומו, הלך בית הספר והתבסס: מספר המורים גדל ורובם היו בעלי תארים אקדמאיים. הדירות ברחוב הלל 47 היו אמנם קטנות ולא מתאימות, אולם בעזרת חטיבת הנוער של התנועה הרפורמית  בארה"ב North American Federation of Temple Youth- NFTY, הפכו לשמונה כיתות, ארבעה משרדים וחדר מורים. אווירה חמה ואינטימית חיפתה על מגרעות הסביבה הפיסית.
ד"ר אלק נזקק לעזרה כספית מעבר לים על מנת לאפשר לבית הספר התיכון להתקיים.
בעקבות ביקורו של הרב ד"ר מוריס אייזנדרט בבית הספר, הפכו ארגונים רפורמיים אחדים בארה"ב לשותפים בפיתוח המוסד. בלטו בפועלם מר ורשאואר מקנדה והד"ר שמואל קוק, מנהל NFTY. הרב קוק בקש ליצור גשר בין רבנים צעירים ותלמידי תיכון בארה"ב לבין הנוער הישראלי. הוא הוביל בני נוער רפורמיים אמריקאים לתרום לפיתוח בית הספר באמצעות פרויקטים שונים כמו: "לבנות לליאו באק" - פרויקט שאפשר את המשך קיומו של המוסד; "מגיהינום לגן עדן" - פרויקט שאפשר קניית דירה נוספת בבניין ברחוב הלל; "בית כנסת על שם קרונבך" - פרויקט שהתחיל בשנת 1959 והושלם ב- 1978  עם חנוכת בית הכנסת "אהל אברהם", בהנהגת הרב סטפן שפר, יורשו של הרב קוק.
ב- 1961 התחילו NFTY וליאו באק בתוכנית חילופי תלמידים ובהכשרת מנהיגות נוער באמצעות  מפגשים בין בני הנוער משתי הארצות.
Leo_baeck_EIE_students_at_the_UAHC_Kutz_Camp_in_Warwick_New_York_1958_1968.jpgתלמידי בית הספר השתתפו בתוכנית E.I.E - Eisendrath International Exchange, על שם הרב אייזנדרט שהנהיג אותה. הרוח החיה הייתה רחל צורי, המורה הראשונה לחינוך גופני, שסייעה לד"ר אלק בניהול התכנית. מספר משמעותי של מנהיגי התנועה הישראלית ליהדות מתקדמת הנם בוגרי בית ספר ליאו באק ותכנית זו.
ארגונים רפורמיים נוספים אמצו גם הם את ליאו באק ותרמו לגידול ופיתוח המוסד: הארגון הרפורמי של מורים ומחנכים (N.A.T.E.); הפדרציה הלאומית של נשים רפורמיות  (N.F.T.S) אימצה את הספרייה, גייסה תרומות לספרים, לציוד ולריהוט; הפדרציה הלאומית של גברים רפורמיים (N.F.T.B) וחברי ה J.C.S -, תרמו מלגות לשם חילופי נוער ומורים בין בית ספר ליאו באק וקהילות נוצריות בגרמניה ובארצות אירופיות נוספות; איגודי הקהילות הליברליות-פרוגרסיביות-רפורמיות בבריטניה (U.L.P.S; R.S.G.B); ארגונים רפורמיים בקנדה, שווייץ, הולנד, בלגיה, שבדיה, דרום אפריקה, אוסטרליה ובמקומות נוספים בעולם היהודי.
מרים והרברט בטלהייםקשרים הדוקים נרקמו גם עם גרמניה: ב- 1952 הכיר הרב ד"ר אלק את בני הזוג מרים והרברט בטלהיים.
מרים סייעה לאלק בתרגומים לאנגלית ומונתה על ידו למנהלת המחלקה ליחסי חוץ. ב- 1966 אלק ביקש מהרברט בטלהיים להצטרף למועצת המנהלים של בית הספר וב- 1969 מינה אותו למנהל האדמיניסטרטיבי וכן בקש ממנו לתרום ליצירת קשר עם גרמניה ולפעול להבראת היחסים בין ישראל לגרמניה שאחרי השואה.
בשנת 1962 ביקר הבנקאי וחבר מועצת המנהלים של ליאו באק- רוברט הס אצל ראש עיריית פרנקפורט ד"ר ורנר בוקלמן (Dr. Werner Bockelmann), כדי לחדש את הקשר עם עיר הולדתו של ד"ר אלק ועם בית הספר "פילנתרופין" בו התחנך.
ב- 1967 הגיע הכומר ארנסט שטרוילין ממנהיים לישראל, על מנת לאתר קבוצת בני נוער ישראלי שתשתתף במפגשים עם בני גילם מגרמניה, צרפת וצ'כוסלובקיה. מועצת המנהלים דנה בסוגיה האם לאפשר לתלמידי מרכז חינוך ליאו באק להשתתף במשלחת לגרמניה. בדיון נאמר שהרב לאו בק ביקר בגרמניה ואף נשא שם הרצאות והוחלט לאפשר לקבוצת תלמידים להשתתף בתכנית. הקבוצה הראשונה יצאה בקיץ 1969 ומאז הלכו והתרחבו תכניות שונות לחילופי נוער ומשלחות לגרמניה, בהנהגתם של הזוג מרים והרברט בטלהיים.
ב- 1971 ביקר בארץ חבר הפרלמנט הגרמני מראשי מפלגת ה- CDU ונציג העיר פרנקפורט, ד"ר וילהלם פאי. אלק הזמין את פאי לבית הספר וזה נענה להזמנתו והביע רצון לעזור לבית הספר. עם חזרתו לגרמניה, קבל אלק מכתב לפיו פאי מבקש להקים את "חוג ידידי בית הספר ליאו באק" בגרמניה. הדבר לא צלח בשל בעיות מיסוי. הזוג בטלהיים, לבקשתו של אלק ובעזרת  חבר מועצת המנהלים של ליאו באק- רוברט הס וד"ר פאי, פנו לאיגוד היהודי נוצרי Christlich-Judische Zusammenarbeit בפרנקפורט. האיגוד הסכים ליטול את חוג ידידי מרכז חינוך לאו באק תחת חסותו והדבר אפשר את פתיחת חוג הידידים בגרמניה ב- 1980.
ב- 1970, הרב סמואלס נפגש עם הגב' אנאליזה דה-ברי מנהלת מרכז הדוויג-דרנספלד בבנדורף, גרמניה. במפגש עלה לראשונה רעיון תכנית חילופי מורים לסמינרים משותפים בגרמניה וביקורים הדדיים. ב- 1973 כשבני הזוג בטלהיים בקרו לראשונה בגרמניה כדי לקדם את חוג ידידי לאו באק, הוחלט עם הגברת דה-ברי על קיום של סמינרים למורים במוסד שניהלה. הקבוצה הראשונה שמנתה שישה עשר מורים מגרמניה וישראל, יצאה לסמינר בקיץ 1975 בהדרכת הזוג בטלהיים ובעזרת ממשלת ריינלנד-פלץ. התכנית נמשכה כעשר שנים.
הקשרים עם גרמניה הועמקו והורחבו לאורך השנים ובשנת 1991 הוענק למרכז ליאו באק אות ע"ש בובר-רוזנצויג מטעם ארגון Christlich-Judische Zusammenarbeit בגרמניה. בתעודה של הענקת האות נכתב: "למרכז החינוך ליאו באק בחיפה, על פעילותו ברוח ההומניסט הגרמני הדגול, איש הרוח היהודי והרועה הרוחני, הרב ד"ר ליאו באק".
הרב דר' ראובן בוב סמואלסבשנת 1962 נשלח הרב ראובן סמואלס לבית ספר ליאו באק על ידי האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, על מנת לעזור לד"ר אלק בפיתוח המוסד.
הרב סמואלס הנהיג תכניות לימודים חדשניות ביהדות בשכבות הגיל השונות. הוא פיתח את חוויית הלימוד והתפילה של מורים ותלמידים בביתו בערבי שבת ומועד וקיים פעילויות בחיק הטבע בסופי שבוע.
קהילת "אור חדש", שנוסדה על ידי הרב סמואלס בשותפות עם הרברט בטלהיים בשנת 1964, התחילה בפעילות נוער לתלמידי בית הספר. באופן זה צמחו גרעיני ההגשמה הראשונים לקיבוץ "יהל", שהוקם בערבה.
בשנים אלו אלק פעל גם לקרוב לבבות בין יהודים ומיעוטים החיים במדינת ישראל. וכך כתב: "ישנן קבוצות המורכבות מאנשים דתיים וחילוניים, המשתוקקים להקים חיים חדשים, יחסי ידידות עם שכנינו הערבים, בתוך המדינה ומחוצה לה". להגשמת מטרה זו, טיפח את לימודי הערבית ואת לימודי תולדות האסלאם בבית הספר. זאת ועוד- בהוראתו של אלק בשנים 1963-64, צורפו ארבעה תלמידים דרוזים לבית הספר, שהיה ביה"ס הראשון ששילב תלמידים דרוזים בכיתותיו ואימץ אותם באמצעות מתן מלגות, הוראת עברית באופן מתוגבר של עשר שעות שבועיות, שיעורים פרטיים וחניכה מיוחדת. ארבעת התלמידים סיימו את לימודיהם בהצלחה מלאה כעבור ארבע שנים. מאז ילדי העדה הדרוזית הם חלק בלתי נפרד מתלמידי בית הספר.

העשור הרביעי: 1968-1977

The_new_campus_of_the_Leo_Baeck_Senior_High_School_and_Community_Center_1996.jpg

הצורך בקליטת מספר גדול של עולים מארצות שונות בתוך זמן קצר, עורר כאמור אתגרים מסוגים שונים: צריך היה למצוא פתרונות למגורים, למקומות עבודה לחינוך ולבריאות. לחופזה שבה התבצעה הקליטה, ולחוסר ההבנה של הקולטים את עולמם השונה של העולים, היו השלכות חברתיות מרחיקות לכת שהלכו והחמירו בשנות השישים. בעיקר הלכו וגדלו הפערים הכלכליים וההשכלתיים בין עולי ארצות המזרח לבין העולים מארצות המערב. קברניטי המדינה הבינו כי לצורך התמודדות עם האתגרים הללו,  יש לחולל שינוי במבנה מערכת החינוך.
הנחת אבן הפינה לבית הספר התיכון במרכז החינוכיביולי 1968 החליטה הכנסת ברוב קולות לאמץ את המלצות ועדת גרינבלט ולהפעיל רפורמה במערכת החינוך. השינוי נועד להעלות את רמת ההוראה וההישגים הלימודיים והחינוכיים בכל שלבי החינוך; לצמצם את הפערים הקיימים ברמת ההשכלה, על מנת להגדיל את שוויון ההזדמנויות להשתלב בחברה ובמשק; לעודד יצירת אינטגרציה חברתית - הפגשת ילדים מכל השכבות בניהם של יוצאי הורים מכל ארצות המוצא, במסגרות לימודים משותפות.

על מנת לבצע את הרפורמה, נחקק ב- 1969 חוק חינוך חובה, שהרחיב את חובת החינוך מתשע שנות לימוד ל- 11 שנים. החוק קבע גם ביצוע שינויים מבניים משמעותיים בבתי הספר: דגם הלימודים הדו-שלבי - חינוך יסודי בן שמונה שנים וחינוך על-יסודי בן ארבע שנים, הוחלף במודל משולש: שש שנות לימוד בבית-ספר יסודי, שלוש שנים בחטיבות הביניים ושלוש שנים בתיכון. נקבעו רובעי חינוך, שכללו אזורי רישום שונים זה מזה בהרכבם העדתי והחברתי, וניתנה עדיפות להצמדת חטיבות הביניים לחטיבות עליונות מקיפות.
חטיבת הביניים, ששימשה שלב מתווך בין בית הספר היסודי לחטיבה העליונה של בית הספר העל יסודי, הפכה למרכז מוביל במיזוג בין ילדים משכבות ומוצאים שונים ויצרה זיהוי מוחלט בין הרפורמה לאינטגרציה בשיח הציבורי והחינוכי.
בית ספר ליאו באק, שהנהלתו הזדהתה עם מטרות השינוי, הציע את עצמו כחלוץ ביישום הרפורמה בחיפה. הרב הרברט פרידמן, ראש המגבית היהודית באמריקה, נענה לבקשת המוסד להצטרף לתוכנית המגבית "קרן החינוך לישראל".
הרב ראובן סמואלס בטקס הטמנת מגילת הייסודהרב סמואלס הצליח לגייס ממשפחות רפורמיות בארה"ב, באמצעות המגבית היהודית, למעלה ממיליון וחצי דולר שנועדו לבניית מרכז חינוך בכרמל הצרפתי. 
אבא חושי, ראש עיריית חיפה, העמיד מספר אפשרויות בפני המגבית היהודית וליאו באק. בסופו של דבר נבחר מגרש בכרמל הצרפתי סמוך לקריית שפרינצק ושער העלייה, על קו התפר בין השכונות בהן התגוררו אוכלוסיות המעמד הבינוני לשכונות בהן התגוררו אוכלוסיות חלשות יותר, מקום שיאפשר את מימוש האינטגרציה המיוחלת.
ב- 1970 הושלמה בנייתו של המרכז החדש. מורים ותלמידים, שלמדו בתנאי צפיפות בבית המגורים ברחוב הלל, נשמו לרווחה כשעברו למבנה שתוכנן בקפידה בסגנון הברוטאליסטי, על ידי משרד האדריכלים נדלר- נדלר- ביקסון-גיל, ויועד מלכתחילה לשמש כבית ספר. הבניין סיפק סביבת למידה נאותה שכללה כיתות מרווחות, מעבדות וספרייה.
באותה שנה, משרד החינוך ועיריית חיפה שתפו פעולה עם ד"ר אלק בהרחבת המסגרת, כדי שתתאפשר קליטה של חטיבת ביניים. הדבר הושג על ידי מיזוג בית הספר עירוני ד', ששכן בקרבת מקום, עם בית ספר ליאו באק.

מגילה המפרטת את שמות הארגונים היהודיים, והמוסדות שתרמו להקמת הבניין, וכן את מטרותיו של המוסד העתיד לשכון בו. בתחתית הנוסח האנגלי- חתימותיהם של התורמים או נציגיהם.

בניית בניין חטיבת הביניים

מנהלה הראשון של חטיבת הביניים של ליאו באק היה יאיר מגן.
בית הספר השש-שנתי פעל למימוש רעיון האינטגרציה, וסיפק שירותים לאוכלוסיות מגוונות: תלמידים מכל רבדי החברה, ממשפחות מארצות מוצא שונות ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות, למדו תחת קורת-גג אחת, כשבית הספר עשה כמיטב יכולתו לאפשר להם שוויון הזדמנויות חינוכיות.
לקראת סוף שנות השבעים סיימה כיתת המחוננים הראשונה בחיפה את לימודיה בבית הספר היסודי, ובית ספר ליאו באק נבחר על ידי משרד החינוך והעירייה כמקום הראוי ביותר בעיר להמשך לימודיה של כיתה זו. בשנת 1977 התחילה כיתת המחוננים הראשונה את לימודיה בחטיבת הביניים.
דהמעבר למשכנו החדש, גבה מבית הספר העל יסודי גם מחיר: הניתוק הגיאוגרפי מבית הספר היסודי, שנותר ברחוב גולומב בשכונת הדר עליון, גרם גם לנתק אירגוני-ניהולי. כך קרה, שחטיבת הביניים שירתה את תלמידי בתי הספר הממלכתיים באזורה, בעוד שבית הספר היסודי המקורי ממשיך לשאת את השם "ליאו באק" ללא קשר של ממש עם חטיבת הביניים ולחטיבה העליונה.
ד"ר אלק, שהווה דוגמה ומופת לאנשי החינוך בישראל, פרש לגמלאות ב- 1974.
הרב סמואלס זכה במכרז והיה למנהלו הכללי השני של מרכז חינוך ליאו באק. למנהלת החטיבה העליונה התמנתה הגברת צעירה טריפון-אבן, שביחד עם הרב סמואלס, עיצבו בבית הספר תהליכי שינוי משמעותיים בהתאם לתפיסותיהם החינוכיות-חברתיות. התלמיד כפרט והתלמיד בזיקה לקהילה ולחברה, הפכו למרכז העשייה החינוכית. ברור היה לשניהם שכדי שהתלמידים ימצו את יכולותיהם הקוגניטיביות, יש לספק את צרכיהם החברתיים והרגשיים. באופן זה, החינוך החברתי-ערכי תפס מקום חשוב לצד רכישת הידע. בית הספר נתפס לא רק כמקום שלומדים בו אלא כמקום שחיים בו, כמיקרו קוסמוס לחיים הבוגרים וכמרכז קהילתי למשפחות וילדיהם.
תלמידים, הורים ומחנכים למדו להבין, שחוויה חינוכית חברתית חדשה מתרחשת במרכז חינוך ליאו באק. אקלים בית הספר שידר לתלמידים ולמורים גישה דמוקרטית ופלורליסטית, יחס הוגן, חום ואכפתיות. יהודים ולא יהודים, אשכנזים וספרדים, ילידי הארץ ועולים, ישראלים ונוער מהתפוצות- כולם למדו יחד בסביבה תומכת. מרכז חינוך ליאו באק הפך להיות ממובילי החינוך בישראל. בהנהגתו של הרב סמואלס השתרשה תכנית החלפת משלחות תלמידים בין "ליאו באק" בישראל לבין ארה"ב, אנגליה, גרמניה, פולין וארצות אחרות. מרכז החינוך בהנהגתו, זכה בפרסים ובתעודות על פעילותו הבינלאומית המבורכת.
עם תום העשור הרביעי לקיומו, מרכז חינוך ליאו באק הפך להיות ממובילי החינוך בישראל.

ספטמבר 1970- תלמידים נראים נכנסים לבית הספר כשגבם למצלמה. בבית הספר עדין מתקיימות עבודות בנייה. בחלקו התחתון של התצלום נראה ד

העשור החמישי: 1978-1987

העשור החמישי לקיומו של מרכז חינוך ליאו באק היה גדוש התפתחות דינאמית. מספר התלמידים הלך וגדל. פותחו תכניות לאוכלוסיות מיוחדות – למחוננים ולעולים חדשים; הועמקו תוכניות חילופי תלמידים; חוברו תכניות לימודים ייחודיות ביהדות, במנהל עסקים וסחר בינלאומי, בציוויליזציות ימיות, בתיאטרון, בתקשורת ובשל"ח. החדשנות התבטאה גם בפיתוחה של תוכנית מובנית בתחום החברתי-ערכי-ייעוצי, תחום שטרם פותח בארץ באופן שיטתי עד אז. תגובתו של המוסד לאתגרים של החברה הישראלית הייתה מבוססת על חזון קהילה יהודית סובלנית ופלורליסטית. ליאו באק האמין  ביכולתו של כל אדם לפעול למען עצמו כפרט ובזיקתו לקהילה, בהינתן לו הכלים והתנאים המתאימים.
בניין בית הכנסת אהל אברהם בבנייה בשנת 1978בשנת 1978 נחנך בית הכנסת "אהל אברהם", על מנת לספק מענה יהודי מתקדם לתושבי הכרמל הצרפתי.
הרב גיל נתיב, בוגר ליאו באק, היה לרבה הראשון של קהילת "אהל אברהם". עוד כיהנו כרבני הקהילה הרב בארי שוורץ, הרב ארני גלק, הרב ד"ר מיכאל מרמור – המכהן כיום כסגן הנשיא לעניינים אקדמיים במכון ליהדות היברו יוניון קולג', הרב ד"ר אדגר נוף והרב דן פרת. כיום רב הקהילה הוא הרב גבי דגן ולצדו מכהנת כרבה, בוגרת בית הספר נעמה דפני קלן.
צעירים ומבוגרים חוו חוויה ייחודית חדשה דרך לימוד, תפילה וטקסי שבת ומועד. ארגון הנוער של היהדות המתקדמת בישראל, נוער תל"ם, ביסס את פעילותו בליאו באק. בו-בזמן פותחה עבור תלמידי בית הספר תכנית לימודים ייחודית "זרמים ביהדות", שמטרתה לעזור לתלמידי בית הספר לברר את זהותם היהודית ולגבש אותה.
הרב סמואלס והרב אלק בהכנסת ספר התורה בבית הכנסת אהל אברהםהתפיסה הקהילתית, שהוביל הרב סמואלס, הגיעה לשיאה בשנת 1979, עם פתיחתו של המרכז הקהילתי על שם ג'ק ושרלוט להרמן. מטרת המרכז הייתה לסייע לתושבי האזור לעשות למען הקהילה. מנהלו הראשון של המרכז הקהילתי היה איציק כהן, בוגר בית הספר. בתקופה זו זכה המרכז להכרה בזכות תכניותיו הקהילתיות. נערכו "ימי התנדבות" והוקמה רשת הפעילות החברתית "משימות הלב", שאפשרה להתגבר על הבירוקרטיה הממסדית וליצור פעילויות התנדבותיות בתחומים רבים: קידום איכות הסביבה, קליטת עולים, הפקת עיתון קהילתי, דו-קיום בין ערבים ויהודים, עזרה למוגבלים ונכים, העשרה תרבותית, תכניות לגיל הרך ולהורות ותוכניות לבריאות קהילתית ומשפחתית. אחרי איציק כהן ניהלו את המרכז אורי מרקוס, הרב ארני גלאק וחבי סימנוביץ.
המרכז הקהילתי פיתח רשת של "חבורות", קבוצות חברתיות לפנויים ופנויות בגילאים שונים, לזוגות צעירים, למשפחות, למשפחות חד-הוריות ולקשישים. בנוסף, כדי לענות על הצרכים החברתיים של הקבוצות עצמן, יסדו נציגיהן ועדת היגוי לתכנון וביצוע אירועים קהילתיים עבור כל תושבי האזור.
בעשור הזה ליאו באק פתח שני גני ילדים לגילאי 3-5, ברוח היהדות המתקדמת.

העשור השישי: 1988-1997
בעשורו השישי המשיך מרכז חינוך ליאו באק להפעיל תכניות חדשניות במסגרות המתאימות לתקופה.
בשנת 1991 נפתח מרכז הספורט ע"ש אברהם אופמן. בנג'י גולן ומירון טל, שניהם בוגרי ליאו באק, ניהלו את כל שלבי הבנייה. מירון טל, לימים הסמנכ"ל לכלכלה של המוסד, מונה למנהל הראשון של המרכז, שהפך למוקד פעילויות מצליח.
בשנת 1993 פרשה צעירה טריפון-אבן מניהול החטיבה העליונה, בהותירה בה את רישומה העמוק. לזכותה נזקפת במידה רבה התפיסה הניהולית-חינוכית, שהצעידה את בית הספר לקראת דמותו העכשווית – תפיסה של ניהול משותף, כבוד לתלמיד ואמון בו, עידוד עשיה וחדשנות, חיפוש מתמיד אחר שיפור ומיזוג החינוך החברתי-ערכי בחינוך הפורמאלי. את מקומה של צעירה בניהול החטיבה העליונה תפסה נועה ילין. את חטיבת הביניים בעשורים  החמישי והששי, נהלה רות מילר.
האגף הקהילתי בליאו באק קיבל תאוצה ב- 1993, כאשר הצטרף לחברת המתנ"סים והפך למתנ"ס ליאו באק. היה זה צעד תקדימי: לראשונה הייתה החברה למתנ"סים מוכנה לקבל מרכז קהילתי פרטי לשורותיה. ליאו באק הפך מבחינת מעמדו בחברה למעין "רשות מקומית" של המתנ"ס. המתנ"ס נפתח במתכונתו החדשה שכללה את מרכז הספורט, בשנת 1994 בניהולו של בנג'י גולן.
בשנת 1995 הוקמו צוותים לתכנון הקמת אגף חדש בליאו באק, המרכז הבינלאומי ללימודי יהדות. צוותי התכנון עבדו כשלוש שנים לשם גיבוש הפרוגרמה הרעיונית שתנחה את התכנון האדריכלי המפורט.

הרב סמואלס ודני פסלר בבית הכנסת אהל אברםה מחזיקים יחד ספר תורה

העשור השביעי: 1998-2007
בשנת 1998, בתום חצי יובל בו ניהל את מרכז חינוך ליאו באק, הודיע הרב ראובן סמואלס על החלטתו לפרוש לגמלאות. מועצת המנהלים של המרכז החלה לחפש מועמד מתאים ובתום התהליך, החליטה למנות את מר דני פסלר למנהלו השלישי של המרכז. דני, בוגר בית הספר בשנת 1981, יליד חיפה, גדל בכרמל הצרפתי ובליאו באק, בו ספג את רוח התנועה ליהדות מתקדמת. השנים הראשונות בניהולו של דני פסלר אופיינו בעשייה מרובה, צמיחה ושגשוג.
תוכניות ופרויקטים רבים יצאו לדרך בהנהגתו:

איחוד חטיבת הנעורים והחטיבה העליונה לבית ספר שש-שנתי:

תלמידי ליאו באק היהודים והדרוזים יחד בהפסקה בשנות השבעים

לאחר 17 שנות נתק בין חטיבת הנעורים והחטיבה העליונה, פנו עיריית חיפה ומשרד החינוך אל הנהלת המרכז ובקשו לפעול לאיחוד מחדש של החטיבות ולהקים בית ספר שש-שנתי. בתום תהליך ממושך, נחתם הסכם והאיחוד יצא לפועל. דני פסלר התמנה למנהל בית הספר השש-שנתי. 

מאמץ רב הושקע בשיפור תשתיות חטיבת הביניים ובבניית תכניות לתמיכה ולסיוע לתלמידים המתקשים. זמן רב הוקדש בחטיבת הביניים לפיתוחה של תרבות ארגונית אחת והטמעת החזון ועולם הערכים של ליאו באק. כעשר שנים מיום איחוד החטיבות, הפכה חטיבת הנעורים לאחת מחטיבות הביניים המובילות בעיר חיפה ורבים התלמידים, מכל רחבי העיר, מבקשים ללמוד בה מכתה ז'. תכניות לימודים ייחודיות חדשות פותחו בחטיבה כמו: טל"מ (טכניון לעידוד מתמטיקה), יום העשרה שבועי לתלמידים מחוננים, שעורי העשרה ובחירה בתחומים שונים, לימודים מוגברים במדעים- עתודה מדעית טכנולוגית ועוד.

בשנים אלה ניהלו את החטיבה העליונה גב' נעה ילין והגב' יונה קציר. את חטיבת הביניים ניהלו בשנים הללו: גב' חנה בר-יוסף, מר ערן דובובי, מר אלי הבר וגב' דפנה יעקובוביץ'.

מתנ"ס במכוונות לקהילה הגיאוגרפית:
בשנת 2000 מונה מר יואב יגול, גם הוא בוגר ליאו באק, לתפקיד מנהל המתנ"ס. בתקופתו התפתח המתנ"ס במכוונותו לקהילה גיאוגרפית והוקמו שלוחות חדשות: בית לגדול טוב (אז "בית יצחק") ומרכז רות בקרית שפרינצק, מרכז קלור בשכונת עין הים, שלוחת בית אל בכרמל הצפוני ושלוחה בבית הספר היסודי טשרניחובסקי.

בניית המרכז הבינלאומי ללימודי יהדות ע"ש לורי לוקיי:
בניין לוקייבשנת 1999 התחילה בניית המרכז הבינלאומי ללימודי יהדות, שהתאפשרה הודות לתרומתו ותמיכתו הנדיבה של מר לורי לוקיי מסן פרנסיסקו. במשך ארבע שנים נבנה הבניין ובשנת 2003 נחנך. בבניין שוכן מרכז מדעים משוכלל, מרכז ללימודי תקשורת ע"ש פורכהיימר, מרכז סמינרים וכנסים, ספריה, ספריית ילדים ע"ש ויקטור וברברה סמואלס, בית מדרש ע"ש ראובן ואנט סמואלס ומשרדי הנהלת המרכז. בנוסף, פותח פארק בשטח הציבורי הפתוח הצמוד לבניין החדש ונחנכו בו גני התפילה ע"ש הוגו גרין. 
למנהלו הראשון של המרכז הבינלאומי ללימודי יהדות מונה הרב אופק מאיר, שפיתח תכניות לימודים ברוח הערכים והחזון של המרכז והתנועה ליהדות מתקדמת, הרחיב את מעגל הקשרים עם קהילות יהודיות בתפוצות ועשה רבות להכשרת צוות מקצועי ועתודת מנהיגות למוסד.

גל עלייה חדש מאתיופיה – סיפורם של עולי הקווארה: 

הרב סמואלס בהפגנה למען עולי אתיופייהבקיץ 1999 הגיע גל עליה חדש מאתיופיה. כשלוש מאות משפחות, שעלו מאזור קווארה, הגיעו למרכז קליטה בקרית-ים. לבקשת הסוכנות היהודית נקלטו בחודש ספטמבר 1999 חמישים וחמישה ילדים עולים בגילאי 17-13. מרבית הילדים היו חסרי כל רקע השכלתי ולא ידעו קרוא וכתוב אפילו בשפת אמם, אמהרית. צוות המרכז נרתם לסייע לצעירים אלו ועד מהרה נוכחנו, כי טמון בהם פוטנציאל עצום. סללנו עבורם דרך שתזכה אותם בתעודות בגרות מלאות בתום חמש שנים. חלק מהילדים נאלצו לעזוב את מוסדנו בגלל תהליך הגיור.
עשרים ושישה תלמידים, שבחרו להישאר עמנו לאורך המסע כולו, סיימו את בית הספר בתום חמש שנים, עם תעודת בגרות מלאה.
בשנת 2002 העניקה הסוכנות היהודית למרכז חינוך ליאו באק פרס "אות יקיר קליטת עליה", על המאמץ הייחודי ותוצאותיו.

מארג- קרן אביחי:
מרכז חינוך ליאו באק השתתף בפרויקט מארג מטעם קרן אביחי וזכה בשנת 2002 ב"אות המצוינות בנושא יהדות, ציונות ואזרחות". במסגרת המארג, נעשה מיפוי של העשייה החינוכית לפי ארבעה שערים: שער התרבות היהודית, שער המנהיגות, שער הערבות ההדדית, ושער המפגשים בחברה הישראלית.

העשור השמיני (2008-2017)
כיום מתחנכים במרכז חינוך ליאו באק כ- 2,500 תלמידים בחטיבות הגיל השונות - חטיבה לגיל הרך, חטיבת כיתות יסוד, חטיבת נעורים וחטיבה עליונה. במתחם מרכז החינוך פועלים גם בית הכנסת אהל אברהם ובו קהילה רפורמית תוסס, מתנ"ס ומרכז ספורט, המשרתים כ- 25,000 בתי אב מכל רחבי חיפה.
העשור השמיני מתאפיין בהמשגה מחודשת של מטרות המערכת החינוכית באמצעות הצטרפות בית הספר לניסוי בית ספרי שהובל על ידי גף ניסויים במשרד החינוך, בהעמקה של מימוש החזון במרכז חינוך ליאו באק באמצעות הקמת מערך חטיבת כתות היסוד, הקמת מערך הכיתות התקשורתיות וטיפוח הקשר עם התפוצות והעולם במערך משלחות ותכניות בין לאומיות ובהרחבה של החזון הליאו באקי לחברה הישראלית באמצעות רשת יד"ע לאו באק, הפועלת ברחבי הארץ. במסגרת ההמשגה המחודשת, שונה שמה של חטיבת הביניים לחטיבת הנעורים עת הרב אופק מאיר נבחר לנהלה.
בשלהי העשור השמיני נפרד מרכז חינוך ליאו באק ממנהלו השני ומיו"ר מועצת המנהלים, הרב ראובן סמואלס ז"ל.

הקמת חטיבת כיתות היסוד
מועצת המנהלים של מרכז חינוך ליאו באק, רואה חשיבות רבה ברצף חינוכי וחברתי בבית הספר מהגיל הרך ועד הבגרות. לפיכך נפתחה בשנת הלימודים תשס"ח חטיבת כיתות היסוד, בהנהלת הרב אופק מאיר ומשנת תשע"א בניהולה של ד”ר לולי שטרן. בכך התגשם חזונו וחלומו של ד"ר אלק- מרכז חינוך ליברלי מגיל הגן ועד תיכון ומרכז קהילתי, המושתתים על ערכי היהדות והדמוקרטיה.
כחלק ממרכז חינוך ליאו באק כולו חטיבת כיתות היסוד מושתתת על חזון נביאי ישראל בדבר יצירת חברת מופת רב-גונית המיישמת הלכה למעשה "תורה, עבודה וגמילות חסדים" – לימוד, תפילה ואחריות חברתית תוך הדגשת ערכים הומניסטים ליברלים.
תוכנית הלימודים משלבת שני יסודות מרכזיים המשלימים זה את זה, ברוח בית הספר פילנתרופין: א) לימוד רחב וחווייתי של תרבות ישראל, מקורותיה הספרותיים וטקסיה לאורך היום, השבוע והשנה, תוך בחינת זיקותיה אל התרבויות הסובבות אותנו כאן במדינת ישראל ובכלל האנושות. ב) לימוד מעמיק, שיאפשר לכל תלמיד ותלמידה להתפתח בכלל עולמות הדעת האנושיים.
לימודי היהדות בשילוב עם מכלול תחומי הדעת מקנים לתלמידינו את היסודות הנחוצים להתפתחותם האישית כישראלים, יהודים, שותפים עם כלל העולם, בני ובנות המאה ה-21.
אנו מאמינים בנחיצותו של הממד החווייתי והרוחני בהפנמת הרעיונות, הערכים והתוכן הנלמד בכיתה. כשם שלימוד המדעים מכיל ניסויים והדגמות ולימודי הגיאוגרפיה כוללים יציאה אל נופיה של ארץ-ישראל, כך גם הכרת עולם התוכן היהודי מושתתת על חוויות של תפילה וטקסים. תלמידינו שותפים בהנחיית התפילות וזוכים למגע בלתי-אמצעי עם חפצי הקודש המקשרים אותנו אל מסורת ישראל: ספר התורה, טלית ותפילין, הסוכה וארבעת המינים וכדומה. מערכת השעות של התלמידים כוללת חוויות הנוגעות בגוף, ברוח ובמוח וכך באה לידי ביטוי הלכה למעשה "תורה, עבודה וגמילות חסדים".

פרסי הצטיינות – מרכז החינוך ליאו באק זוכה בהכרה מקומית ולאומית:

  • ב- 2000 העניקה עיריית חיפה למרכז פרס חינוך לבית הספר המצטיין ולמנהלו.
  • ב- 2002 העניקה מדינת ישראל פרס חינוך ממלכתי לבית הספר ולמנהלו.
  • ב- 2002 העניקה עיריית חיפה פרס חינוך עירוני לוועד ההורים של בית הספר על עבודתו המצטיינת בשיתוף פעולה עם הנהלת המרכז לקידומם של התלמידים בבית הספר.
  • ב- 2002 העניקה הסוכנות היהודית למרכז פרס אות יקיר קליטת עלייה.
  • ב- 2003 זכתה נבחרת הכדורסל של ליאו באק בגביע האלופות במסגרת ליגת העל לכדורסל לבתי ספר תיכוניים בישראל. בשנת 2004 זכתה הנבחרת בתואר המכובד "סגנית האלופה".
  • ב- 2004 הוענק למרכז פרס הצטיינות מטעם האגודה על שם יאנוש קורצ'אק על עבודתנו עם חברת התלמידים.
  • ב- 2006 קבלה חטיבת הנעורים פרס הצטיינות ממלכתי על חינוך למורשת יהודית.